יוֹנָתָן

טָעֹם טָעַמְתִּי – – מְעַט דְּבַשׁ 

הִנְנִי אָמוּת (שמואל א’, י”ד, מ”ג)

יוֹנָתָן

מִבַּעַד לְדֹק מֶרְחַקִּים – צֶלֶם עָנֹג,

נַעַר רַךְ בְּתִלְבֹּשֶת-הָדָר;

לֵב-אֱמוּנִים, לֹא נָטַשׁ רֵעַ בַּצָּר.

וּבַקְּרָב אָחוֹר לֹא נָסוֹג.

 

וְעָלֶיךָ לָמוּת יוֹנָתָן?… מֶה עָגוּם

נְתִיב אָדָם בָּעוֹלָם הַזּוֹעֵם!

עַל כֻּלָּנוּ בִּמְחִיר הַחַיִּים לְשַׁלֵּם

אֶת מְעַט הַדְּבַשׁ הַטָּעוּם.

 

סוף תרפ”ח