מודוס ויוונדי

מודוס ויוונדי

,הִיא מִסְתַּכֶּלֶת בָּרְאִי אַחֲרֵי שִׁיחָה מְאַלֶּפֶת, מְלֵאָה תּוֹבָנוֹת

—אָָּמָנוּתִית

,וּמְעַקֶּמֶת אֶת שְׂפָתֶיהָ

,הָאֹדֶם כְּמוֹ רְבִיכַת שׁוֹקוֹלָד עַל פִּיהָ

,יֵשׁ קִמְטוּטִים מִסָּבִיב לְעֵינֶיהָ

.וּפִצְעוֹנִים קְטַנִּים בְּצִדֵּי לְחָיֶיהָ

כָּל מַה שֶּׁעוֹמֵד לְהִשָּׁאֵר מִמֶּנִּי”, הִיא אוֹמֶרֶת לוֹ”

.בְּצִינִיּוּת אֲבָל בְּלִי מְבוּכָה כְּלָל

“זֶה אָמָּנִית דְּגוּלָה… הַה”

,אַל תִּדְאֲגִי”, הוּא מוֹסִיף, רוּחוֹ טוֹבָה

“…אַתְּ גַּם סֶקְס טוֹב”