“שַׁחַר שֶׁל מִי”

שַׁחַר שֶׁל מִי קָרָא הַגֶּבֶר

וְשָׁבָה הַחֲשֵׁכָה עַל תְּרוּעָתוֹ הַנִּחָרָה

וְיֶדְכֶם הָרְשֵׁלָה אֲשֶׁר עַל עֵינֵיכֶם הֶאֱהִילָה

מִפְּנֵי גְבוּרַת שֶׁמֶשׁ וְהֵן לֹא בָאָה

הֵן פֶּה וְיָד שִׁקֵּרוּ

 

בָּעֶרֶב הַמַּתְמִיד עוֹד תַּעֲמֹדוּ

עַל יִקְרַת בָּסְרְכֶם הַנּוֹבֵל

וְעַל חֹמֶץ טַחַב תִּשְׁמֹרוּ

אֲשֶר שְׁאֵרִיתוֹ תֵּאָסֵף כְּמַר מִדְּלִי

וּבֶאֱשוּן לַיְלָה תַּשְׁמִיעוּ עַל אָשְׁרְכֶם

.לְפָנַי בְּהִמּוֹ[ט] הָרֶגֶל