“עַל הַסְּפָרִים”

עַל הַסְּפָרִים יָשַבְתִּי

נִדָּח וּמַקְשִׁיב לְמַנְגִּינָתָם

וַיָּקִימוּ כָל מֵתַי בִּלְבָבִי

וַאֲנִי נִדָּח הַרְחֵק מֵחַיַּי אָנֹכִי

וְכִי הַשִּׂקּוּר הִלְהִיב וְהִכְחִיל

בְּבֹא אוֹר הַיּוֹם רִאשׁוֹן לָאָבִיב

הָאוֹר הַמִּשְׁתּוֹמֵם בָּעוֹלָם הָרֵיק וְהָרָחָב

.וַיְכַל אֶת לִבַּת נֵרִי

וַיִּתְרַחֲקוּ מִסָּבִיב לִי כְלֵי הַבַּיִת

בַּאֲפֵלָה רַכָּה בְּבֹא הַיּוֹם

וּשְתֵּי יָדַי הָעֲנִיּוֹת חָוְרוּ לְפָנַי

עַל שֻׁלְחָנִי

דָמָן עֲזָבָן

וּלְפָנַי שָׁכְבוּ כִבְדֵי נִסָּיוֹן וַעֲזוּבוֹת

בְּאוֹר הַיּוֹם בְּאוֹר הַיּוֹם

וְהִנֵּה צִוְחַת צִפּוֹר הֶחֱרִידַתְנִי

צִוְחַת צִפּוֹר צִוְחַת צִפּוֹר

מַה מֵּעוֹלָם מַה מֵעוֹלָם

וְהָעוֹלָם רֵיק וְנִשְׁכָּח

לִפְנֵי בוֹא אָבִיב

לִפְנֵי בוֹא אָבִיב